ת"א 2433/04

תקציר

המקרה המדובר עוסק בסכסוך הפרת זכויות יוצרים בין תובע, המייצג קבוצת חברות תקליטים, לבין שני נתבעים שבבעלותם בית קפה. בשני מועדים שונים בשנת 2004 הושמעה בבית הקפה מוזיקה מוקלטת השייכת לתובע ללא רשותם. הנתבעים טענו כי המוזיקה הושמעה באופן פרטי מרשמקול רדיו קטן במטבח עבור העובדים. עם זאת, בית המשפט קבע אחרת בהתבסס על הראיות שהוצגו. נציגת התובעת, גב' זאבי, ביצעה הקלטות המוכיחות כי המוזיקה הושמעה בפומבי באמצעות רמקולים גדולים הפזורים ברחבי בית הקפה, וכי היא נשמעה על ידי הלקוחות. טענת הנתבעים כי בבית הקפה לא הייתה מערכת הגברה לא נתמכה בראיות מצולמות כלשהן, וטענתם כי המוזיקה הושמעה אך ורק לעובדים במטבח נדחתה כבלתי סבירה וסותרת. כמו כן, דחה בית המשפט את טענת הנתבעים כי לא היו מודעים להפרת זכויות היוצרים, שכן קיבלו מכתבי התראה מרובים מהתובע טרם האירועים. על פי חוק זכות יוצרים משנת 1911, שהיה בתוקף בעת ביצוע ההפרות, התובע זכאי לפיצויים סטטוטוריים של עד 20,000 ₪ בגין כל הפרה, ללא צורך להוכיח נזק ממשי. במקרה זה פסק בית המשפט סכום מקסימלי של 40,000 ₪ בגין שתי הפרות מוכחות. בנוסף, הוציא בית המשפט צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעים להשמיע בפומבי או לאפשר ביצוע פומבי של יצירות מוקלטות בהן יש לתובע זכויות יוצרים, בכל עסק שבבעלותם, ניהולם או שליטתם. כמו כן חויבו הנתבעים לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 15,000 ₪.