פש"ר 899/07

תקציר

חייב יליד 1973 הגיש בקשה לפשיטת רגל, תוך ציון כישלון עסקי כסיבה לבעיותיו הכלכליות. אולם בית המשפט קבע אחרת. הראיות שהוצגו לא תמכו בטענת החייב כי עסקיו הפסיקו לפעול בשנת 2002 עקב האינתיפאדה והירידה בפעילות שבאה בעקבותיה. רכישות חומרים שביצעה החברה במאות אלפי שקלים בשנים 2002-2005 סתרו את טענת חוסר הפעילות. כמו כן, החייב לא סיפק הסבר לגורלם של מספר כלי רכב בבעלות החברה, מה שהעלה חשד להעלמת נכסים. עוד קבע בית המשפט כי החייב פעל בחוסר תום לב במהלך הליכי פשיטת הרגל. הוא לא שיתף פעולה באופן מלא עם המנהל המיוחד שמינה בית המשפט, הגיש מידע חלקי ומעורפל בלבד, ולא המציא מסמכים שביקש המנהל. חוסר השקיפות של החייב ואי עמידתו המתמשכת בהתחייבויותיו במהלך ההליך, הצביעו על ניצול לרעה של הליך פשיטת הרגל. בנוסף, ציין בית המשפט את עבירות המס של החייב ואי תשלום שכר לעובדים, כמו גם את חוסר מאמציו להגיע להסדר עם נושיו. לאור ממצאים אלה, דחה בית המשפט את בקשת החייב לפשיטת רגל, ובמקום זאת ביטל את צו כינוס הנכסים והתיר לנושים לנהל נגדו הליכי הוצאה לפועל. החלטה זו התקבלה תוך התחשבות במצבו הבריאותי הקשה של החייב, אך בית המשפט הדגיש כי מעשיו לא הוכיחו תום לב.