פר"ק 7191-04-12

תקציר

פסק הדין נסוב סביב סמכותו של כונס נכסים לדרוש ולקבל מסמכים מקדמת עדן ומהחברה, בנוגע לזכויות בנכס הנמצא בהליכי כינוס נכסים. כונס הנכסים מונה על ידי בית המשפט לנהל את כינוס הנכסים של הנכס, שנבע מהליכי הפירוק של לגנה, עקב אי פירעון חובות לבנק דיסקונט, שהיה לו שעבוד קבוע על הזכויות בנכס. קדמת עדן טענה כי מינוי כונס הנכסים הוא הוצאה לפועל שוויונית, ולכן לכונס הנכסים אין סמכויות חקירה. עם זאת, בית המשפט מצא כי מינוי כונס הנכסים היה חלק משורה של פעולות הקשורות לשעבוד הבנק ולפירוק לגנה, והעניקו לה סמכויות נרחבות, לרבות הסמכות לדרוש מסמכים מצדדים שלישיים. זאת ועוד, לקדמת עדן, על אף שלא הייתה צד להליך הראשוני, הייתה הזדמנות להתנגד לצו כינוס הנכסים והיא נדונה בבקשה למתן הוראות, מה שהופך את ההליך לצודק. בית המשפט הכיר בקשר המהותי בין החברה לבין קדמת עדן, וחיזק את זכותו של כונס הנכסים לדרוש מידע. בקשת הכונס לקבלת מידע הייתה הכרחית להליך כינוס הנכסים ולא פגעה בזכויותיה של קדמת עדן, מה גם שהחברה עצמה לא השיבה לבקשה. המידע המבוקש כלל פירוט של הנכס, פנקסי חשבונות הדדיים, אסמכתאות להשקעות ותשלומי שכר דירה, פוליסות ביטוח וחובות ארנונה. חובתה של קדמת עדן למסור מידע חלה גם על מסמכים מתביעה קשורה, אם כי במגבלות מסוימות, שכן בית המשפט מצא כי אין צורך לחשוף כתבי טענות ושאלונים מתיק מתנהל. ככלל, בית המשפט תמך בסמכותו של כונס הנכסים והורה לקדמת עדן ולחברה למסור את המסמכים המבוקשים, מבלי לפסוק הוצאות למי מהצדדים.