ע"פ 9741/16

תקציר

הכלל של ערכאת הערעור הוא לכבד את ממצאי בית המשפט הפרוצדורלי, במיוחד במקרים של עבירות מין, בשל אופיין הפרטי של עבירות אלה והתרשמותו הישירה של בית המשפט מהעדויות המובאות. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בממצאיו של בית המשפט המחוזי בתיק זה, אשר הרשיע את המערערת באונס. המערער ניסה לערער את עדותה של המתלוננת בכך שהתמקד בעברה המיני ובהתנהגותה באותו ערב, אך החוק ברור כי השאלה הרלוונטית היחידה היא האם הסכימה לקיים יחסי מין עם המערער. עדותה של המתלוננת, שהייתה עקבית ואוששה בראיות אחרות, קבעה כי לא הסכימה. טענותיה של המערערת ביחס להתנהגותה של המתלוננת, לרבות רמת שכרותה וההודעות ששלחה לחבריה במהלך האירוע, אינן רלוונטיות ואינן מצדיקות ניתוח רטרואקטיבי של התנהלותה. בנוסף, נדחתה גם טענת המערערת בדבר "אמונה מוטעית" ביחס להסכמה, שכן המתלוננת הביעה בבירור את חוסר הסכמתה, ואונס שמתחיל בהסכמה ומסתיים באונס עדיין בר ענישה. השופט דחה גם את הערעור על גזר הדין, שכן הוא נמצא בטווח המקובל במקרים כאלה. השופט נ' הנדל והשופט י' וילנר הסכימו עם פסק הדין.