ת"צ 42631-03-12

תקציר

השופט דחה את הבקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד שירות בתי הסוהר. התביעה, שהוגשה על ידי אסיר, ביקשה לערער על אגרה שגבה בנק הדואר בגין הפקדת כספים בחשבונות אסירים. השופט קבע כי התביעה אינה נופלת בגדר חוק התובענות הייצוגיות, המאפשר תביעות נגד רשויות להשבת מיסים, אגרות או תשלומי חובה אחרים שנגבו שלא כדין. האגרה הנדונה לא הייתה אגרה ולא תשלום חובה כהגדרתה בפסיקה קודמת, ולא ניתן היה להסמכה לפי חיקוק זה. עוד קבעה השופטת כי גם אם שירות בתי הסוהר היה מחויב לשאת באגרה, עדיין לא היה הדבר נחשב כתשלום שנגבה על ידי השירות, שכן הכסף נוכה ישירות על ידי בנק הדואר. עוד טען המבקש כי התשלום הוא עבור שירות בסיסי או חיוני, אך השופט חלק על כך וציין כי זכויות האסירים מוגבלות וכי החופש להחזיק כסף בכלא מוגבל. זאת ועוד, השופטת לא אפשרה למבקש להגיש ראיות נוספות וטענות עובדתיות, וציינה כי הטענה מוצתה וכי הבקשה נעדרת הצדקה, מה גם שהמבקש לא הוכיח כל מניעה להעלות את כל הטענות בבקשה הראשונית. לבסוף הורה השופט למבקש לשאת בהוצאות המשפט של שירות בתי הסוהר, בסך 15,000 ₪, בשל מעמדו כאסיר.