בש"פ 5572/12
החלטה עליון
תקציר
פסק הדין עוסק בדחיית בקשה לערעור בפעם השלישית בתיק פלילי הנוגע למעצר. בית המשפט מכיר בכך ששינויי חקיקה שחלו לאחרונה הגבירו את הסיכוי להעניק חופשה לערעורים בעניינים פליליים בהשוואה לעניינים אזרחיים, במיוחד כאשר מדובר במעצר, שהוא עניין לציבור. החוק דורש שלושה תנאים למעצר: ראיה לכאורה, עילת מעצר והיעדר חלופה. לכאורה הוסכם על ראיות. עילות מעצר כרוכות בדרך כלל בחשש לשיבוש הליכי משפט או מסוכנות, כהגדרתם בחוק המעצרים. לא כל העבירות מרמזות אוטומטית על מסוכנות; זה תלוי בנסיבות ספציפיות. בית המשפט נזכר להתמקד בנאשם הבודד, ולא בעבירה. במקרה הנדון, עילות המעצר לא גברו על החלופות האפשריות, שכן לנאשם לא הייתה היסטוריה משמעותית של עבירות והחלופות שהוצעו נחשבו חמורות ומספיקות להשגת מטרות המעצר. בכך הפך בית המשפט את החלטת בית המשפט המחוזי והתיר את שחרורו של הנאשם בתנאים חלופיים שנקבעו על ידי בית משפט השלום.
חקיקה מקושרת
בש"פ 5572/12 יוסף שרלו נ' מדינת ישראל, עליון (24.7.2012)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.