בש"א 6161/21

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לבקשה להארכת מועד להגשת בקשה לחופשה לצורך ערעור על פסק דין קודם. הסכסוך המקורי היה בין שני אחים בנוגע לזכויות בעלות בדירת מגורים. המערערת ניסתה להגיש את בקשת רשות הערעור חודשיים לאחר המועד האחרון, והיא נדחתה על ידי המזכיר המשפטי. לאחר מכן הגיש המבקש התנגדות, שגם היא נדחתה. גם לבקשה הנוכחית להארכת מועד התנגד המשיב. לאחר שבחן את הטענות, הגיע השופט למסקנה כי יש לדחות את הבקשה. השופט קבע כי השיהוי נגרם בשל טעות בדין, כאשר בא כוח המבקש סבר כי עומדים לרשותו שישים יום לערער, ולא שלושים הימים הקבועים בפועל בתקנה 45(ב) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין). השופט ציין כי אמנם טעות זו הייתה עשויה להיות מוצדקת זמן קצר לאחר כניסת התקנות החדשות לתוקף, אך הזמן שחלף מאז מקטין את הסיכוי להכיר בכך כנסיבה מיוחדת. בנוסף, התייחסה השופטת לכך שהמבקש מיוצג על ידי עורך דין וכי הסכסוך אינו כרוך בענייני דין אישי. משכך, הבקשה נדחתה, ושני הצדדים יישאו בהוצאותיהם.