עת"מ 247/07

תקציר

אישה שהחזיקה בתושבות קבע בישראל משנת 1982 עברה לארה"ב בשנת 1983 לאחר שנישאה לאזרח אמריקאי. היא הפכה לאזרחית אמריקאית בעצמה בשנת 1996 וילדה שם חמישה ילדים לפני שחזרה לישראל בשנת 1997. לאחר שהתגרשה מבעלה בשנת 1998, היא נשארה בישראל וביקשה להחזיר את רישיון ישיבת הקבע שלה בשנת 2005. הרשויות הישראליות דחו את בקשתה בשל אזרחותה האמריקאית והיעדר שיקולים הומניטריים. היא עתרה לבית המשפט בבקשה לערער על ההחלטה, בטענה כי גירושיה, חוסר השכלתה ותלותה הכלכלית במשפחתה מהווים שיקולים הומניטריים שצריכים לגבור על אזרחותה הזרה. עם זאת, בית המשפט מצא כי טענותיה ההומניטריות של העותרת, לרבות נסיבות גירושיה, לא הוצגו בפני הרשויות הישראליות ולכן לא נשקלו בהחלטתן. עוד קבע בית המשפט כי עניינה שונה מפסקי דין קודמים שבהם ניתן משקל רב יותר לשיקולים הומניטריים. מאחר שהעותרת הקימה את מרכז חייה בארצות הברית, שם התגוררה שנים רבות, הקימה משפחה ורכשה אזרחות, לא ראה בית המשפט עילה להתערב בהחלטת הרשויות בישראל ודחה את העתירה. העותר חויב בהוצאות המשיב ובשכר טרחת עורך דין.