LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"פ 18779-10-12

פסק-דין שלום רחובות

📋
מספר הליך18779-10-12
📂
סוג הליךת"פ
📅
תאריך28 בינואר 2014
🏛️
בית משפטשלום
📍
מחוזרחובות
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםמדינת ישראל נ' א' א'
👨‍⚖️
שופטיםאיריס לושי-עבודי

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, המתמקד בעיקר בעיקולים משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **1. ביטול הרשעה: הלכה פסוקה ומגמות חדשות** * **הלכה נוכחית:** פסק הדין מבסס את החלטתו בנוגע לביטול הרשעה על פסיקות מנחות של בית המשפט העליון, כפי שפורטו ברע"פ 5115/13 (מנחם שרון) והפניה לע"פ 2083/96 (תמר כתב). הלכה זו קובעת כי הימנעות מהרשעה היא "מעשה יוצא דופן וחריג שבחריגים" ודורשת התקיימותם של שני תנאים מצטברים: 1. **פגיעה חמורה בשיקום הנאשם:** על ההרשעה לפגוע באופן משמעותי בשיקומו העתידי של הנאשם. 2. **אפשרות להימנע מהרשעה מבלי לפגוע באינטרסים ציבוריים:** יש לוודא כי הימנעות מהרשעה אינה פוגעת באינטרסים ציבוריים אחרים, כגון שיקולי ענישה (גמול והרתעה). * **"מקרים מיוחדים בלבד":** פסק הדין מדגיש כי בית המשפט משתמש בסמכותו לאי הרשעה רק במקרים "מיוחדים בלבד", בהם קיים חוסר יחס סביר בין חומרת העבירות לבין הנזק הנגרם לנאשם כתוצאה מהרשעתו. ההדגשה היא כי אין די בפגיעה קונקרטית, אלא נדרש יחס בלתי סביר באופן קיצוני. * **החלת ההלכה על המקרה:** בית המשפט מגיע למסקנה כי המקרה הנדון אינו בא בגדר החריגים. הסיבות לכך הן: * **חומרת העבירות:** מדובר בעבירות אלימות כלפי בן משפחה (בת זוג), אשר בוצעו בשתי הזדמנויות נפרדות (ולא אירוע חד פעמי), דבר המעיד על חומרה מוגברת. * **העדר הוכחת פגיעה חמורה:** טענת בא כוח הנאשם לפגיעה עתידית בפרנסתו (עיסוק בשיפוצים מותנה ברישיון) נדחתה מחמת העדר הוכחה קונקרטית ו"עלמא". נקבע כי נדרשת הוכחה לנזק מוחשי וקונקרטי, ולא אפשרויות תיאורטיות. * **חידוש / הדגשה:** פסק הדין מחזק את המגמה בפסיקה להקפיד על כלל ההרשעה, ובפרט בעבירות אלימות במשפחה. הדרישה להוכחת פגיעה חמורה וקונקרטית בשיקום, ולא רק פגיעה כללית או אפשרית, מהווה מכשול משמעותי בפני בקשות לביטול הרשעה. **2. מתחם ענישה והרציונל העונשי** * **עקרון ההלימה:** פסק הדין מתבסס על עקרון ההלימה (סעיף 40ב לחוק העונשין), לפיו יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, מידת הפגיעה, מדיניות הענישה הנוהגת ונסיבות ביצוע העבירות. * **ערכים חברתיים מוגנים:** * **תקיפה סתם של בת זוג:** זכותו החוקתית של כל אדם על ביטחונו האישי וגופו, הגנה על האישה מפני בן זוגה, והגנה על התא המשפחתי. * **איומים:** שמירה על שלוות נפשו של המאוים. * **היזק לרכוש:** הגנה על קניינו של אדם. * **חומרת עבירות אלימות במשפחה:** בית המשפט מדגיש את החומרה המיוחדת של עבירות אלימות בתוך המשפחה, תוך ציטוט פסקי דין של בית המשפט העליון (רע"פ 6577/09, ע"פ 6758/07). ההדגשות כוללות: * "רעה חולה" שבית המשפט מצווה להיאבק בה. * הפרה של ציפייה טבעית ליחסי אהבה והרמוניה. * פערי כוחות גדולים (החזק כלפי החלש). * הצורך להגן על קורבנות חסרי ישע. * **כפל עונש על תקיפת בת זוג:** מצוין כי המחוקק קבע כפל עונש על תקיפה סתם כלפי בת זוג, כביטוי לחומרה היתרה שיש לייחס לעבירה זו. * **מדיניות ענישה:** מצוין כי הפסיקה מראה מנעד רחב של עונשים במקרים דומים, החל מעבודות של"צ ועד מאסר בפועל של מספר חודשים. * **נסיבות ייחודיות:** * **לחומרא:** שני כתבי אישום, ביצוע העבירות השניות לאחר הגשת כתב האישום הראשון. * **לקולא:** העבירות בכתב האישום הראשון אינן ברף העליון, לא נגרמה חבלה פיזית, גיל צעיר (24), העדר עבר פלילי, קשיים בפרנסת המשפחה (6 נפשות), חלוף הזמן מהעבירות. * **קביעת מתחמי ענישה:** * ת.פ. 2574-06-12 (אישום ראשון): מאסר על תנאי עד 12 חודשי מאסר בפועל. * ת.פ. 18779-10-12 (אישום שני): מאסר על תנאי עד 8 חודשי מאסר בפועל. * **חפיפה בין מתחמים:** בית המשפט קובע חפיפה מסוימת בין המתחמים לצורך גזירת העונש הכולל. * **החלטה עונשית:** 6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, 8 חודשי מאסר על תנאי, ופיצוי כספי של 2,000 ₪ למתלוננת. * **חידוש / הדגשה:** * **איזון בין חומרת העבירות לנסיבות אישיות:** פסק הדין מדגים את האופן בו בית המשפט שוקל את חומרתן של עבירות אלימות במשפחה, תוך מתן משקל נכבד לגורמי הרתעה (יחיד ורבים), אך במקביל מתחשב בנסיבות אישיות מיוחדות של הנאשם (גיל, משפחה, חלוף זמן) לצורך קביעת העונש הסופי. * **עבודות שירות כחלופה ריצוי:** ההחלטה להטיל עונש מאסר בפועל בן 6 חודשים שירוצה בעבודות שירות (במקום מאסר ממשי), מהווה ביטוי לגישה הרואה בעבודות שירות חלופה מקלה, במיוחד כאשר קיימים שיקולים לקולא. * **דחיית עמדת התביעה:** בית המשפט מבהיר כי עמדת התביעה למתחם ענישה גבוה יותר נחשבת "מחמירה יתר על המידה" ואינה תואמת את מכלול הנסיבות. **3. שיקולים נוספים** * **התנצלות הנאשם:** בית המשפט מציין כי הנאשם התנצל על אחז בידה של המתלוננת, אך לא הביע חרטה כוללת. שיקול זה, למרות שאינו מספיק לביטול הרשעה, עשוי להשפיע על גזירת העונש. * **חוות דעת הממונה על עבודות שירות:** קבלת חוות דעת הממונה הינה הליך שגרתי, אך פסק הדין מראה את חשיבותו בהתאמת הנאשם לריצוי עונש בעבודות שירות. **סיכום:** פסק הדין מדגים את האיזון המורכב שבית המשפט נדרש לבצע בין שיקולי ענישה (גמול, הרתעה, הלימה) לבין שיקולים שיקומיים ואישיים של הנאשם. הוא מחזק את הלכת ההרשעה ככלל, ובפרט בעבירות אלימות במשפחה, תוך דרישה להוכחת פגיעה חמורה וקונקרטית בשיקום כתנאי לסטייה מהכלל. במקביל, בפסק הדין ניכרת התחשבות בנסיבות אישיות מקלות של הנאשם, אשר הובילו להטלת עונש מאסר בפועל המרוצה בדרך של עבודות שירות, לצד מאסר מותנה ופיצוי. ההחלטה מדגישה את החומרה המיוחדת המיוחסת לאלימות בתוך המשפחה, אך גם את האפשרות, במקרים מתאימים, להקל בעונש הסופי על ידי שימוש בחלופות ריצוי.

חקיקה מקושרת

חוק העונשין

ת"פ 18779-10-12 מדינת ישראל נ' א' א', שלום (28.1.2014)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית