רע"א 52677-02-17

תקציר

פסק הדין הנדון הוא דחיית ערעור על החלטת בית משפט קמא ליתן צו מניעה זמני. קביעתו של בית משפט קמא התבססה על מספר שיקולים מרכזיים: ראשית, ההסכם הכתוב בין הצדדים, שכלל סעיף המאפשר למשיב לבקש סעד אכיפה במקרה של הפרה, הצביע על עילת תביעה כבדת משקל מצד המשיב. שנית, מאזן הנוחות נטה מאוד לטובת המשיב, שכן הנזק הפוטנציאלי שייגרם להם אם לא יינתן צו המניעה היה משמעותי, ואילו טענות המבקשים לנזק מהותי הוטלו בספק בשל התנהגותם שלהם ותום הלב המפוקפק שעמד מאחוריה. בית המשפט שקל גם את סיכויי ההצלחה של המשיב, בקובעו כי תביעתם אינה קנטרנית או קנטרנית, והעלה שאלה כבדת משקל הראויה לבחינה נוספת. בנוסף, התייחס בית המשפט לטיבו של חוזה השירותים והגיע למסקנה כי הוא אינו מהווה בהכרח הסכם שירות אישי. ערכאת הערעור, בבואה לעיין בהחלטה זו, אישרה את פסק דינו של בית משפט קמא, תוך הדגשת ההיקף המצומצם של התערבות בהחלטות שבשיקול דעת בדבר סעד זמני. ערכאת הערעור הסכימה עם הכרעתו היסודית והמנומקת היטב של בית משפט קמא, בעיקר בכל הנוגע למאזן הנוחות ולסיכויי הצלחתו של המשיב. ההחלטה לדחות את הערעור ללא דיון התקבלה לגופו של עניין, מתוך הכרה בזכותו של המשיב לשמור על המצב הקיים עד לסיום ההליך העיקרי, ומתוך הכרה בשיקול הדעת הרחב הנתון לבית המשפט הפרוצדורלי בעניינים אלה. פסק דין זה מחזק את העיקרון לפיו צווי מניעה זמניים ניתנים על בסיס מאזן הנוחות וסיכויי ההצלחה, וערכאות הערעור יכבדו ככלל את החלטותיו של בית משפט קמא בעניינים אלה.