ע"א 3376/05

תקציר

פסק הדין הוא פסק דין בערעור על פסק דין המורה למערערים, בני זוג נשואים, לפצות את בנק אגוד בכשלושה וחצי מיליון דולר, כולל ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. פסק הדין המקורי דחה גם את בקשת המערערים לחופשה כדי להתגונן מפני טענת הבנק. בערעור נטען כי הערכאה הנמוכה יותר שגתה בכך שלא אפשרה לנאשמים להציג את הגנתם. הערעור התקבל באופן חלקי, בשל ראיות חדשות שהוצגו בפני בית המשפט. המערערים, ובמיוחד הבעל, העוסק בענף היהלומים, טוענים כי לא קיבלו את כל דפי החשבון והמסמכים האחרים מהבנק, דבר שמנע מהם להכין כראוי את הגנתם. בית המשפט קובע כי מרבית המסמכים המבוקשים נמסרו למערערים וכי בקשתם לקבלת מסמכים נוספים הייתה בלתי סבירה. לפיכך, שלילת רשות ההגנה על בסיס טיעון זה עומדת בעינה. עוד טוען הבעל כי הגיע להסכם עם הבנק בשנת 2001 להפחתת חובו עד יוני 2002 ולסילוקו, עד סוף אותה שנה, אך הבנק הפר הסכם זה. עם זאת, בית המשפט מוצא כי המערער לא עמד בהתחייבויותיו על פי ההסכם ולא הביא ראיות מספיקות לנזק הנובע מההפרה הנטענת של הבנק. לפיכך, הטענה נדחית. טענה נוספת שהועלתה היא שמימוש היהלומים המוחזקים כבטוחה על ידי הבנק היה פסול וגרם להפסד של כ-400 אלף דולר. בית המשפט מוצא כי בתצהיר שהגישו המערערים יש די ראיות לביסוס טענה זו, בשונה מהטענות הקודמות. לפיכך, הערעור מתקבל בחלקו, ולמערערים ניתנת רשות להתגונן מפני התביעה בסך 400,000$. סכום פסק הדין יופחת בהתאם. יתר חלקי פסק הדין, לרבות הוצאות המשפט ומרבית שכר הטרחה שנפסק על ידי בית המשפט המחוזי, יעמדו בעינם. נוכח הצלחתו החלקית של הערעור, חויבו המערערים בתשלום שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪ בגין ההליך המשפטי הנוכחי. פסק הדין ניתן בהתאם.