ת"א 25841-11-19

תקציר

פסק הדין נסוב סביב מחלוקת בנוגע לארנונה על מוסדות חינוך באבלין לשנת המס 2013. המועצה המקומית טענה כי הנישום, עמותה, מנוע מלהעלות את טענת "אני לא מחזיק" בשל מכשולים פרוצדורליים, ואילו העמותה טענה כי היא אינה הבעלים של מוסדות החינוך המדוברים. בית המשפט בחן את השאלה המקדמית מי נשא בנטל השכנוע בנוגע להוכחת התביעה, והגיע למסקנה כי הנישום נשא באחריות. פסק הדין התעמק בשאלה האם העמותה החזיקה במוסדות החינוך בתקופת המס הרלוונטית. הראיות שהוצגו, לרבות הסכמים, רישיונות ועדויות עדים, הצביעו על כך שלעמותה היה הקשר הקרוב ביותר למוסדות החינוך. למרות מעורבותם של המוטראנות (פקידי הכנסייה הקתולית) בענייני המוסדות, מצא בית המשפט כי האגודה שמרה על החזקה ושליטה בפועל. בעקבות זאת קבע בית המשפט כי העמותה אכן קיימה את מוסדות החינוך בשנת 2013. עם זאת, פסק הדין לא התייחס לפטור הפוטנציאלי של העמותה מארנונה לשימוש חינוכי, שכן עניין זה שמור להתדיינות עתידית. כמו כן חויבה העמותה לשלם למועצה המקומית שכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪.