ע"א 9406/96

תקציר

בית המשפט העליון אישר את דחיית תביעת לשון הרע שהגיש הכומר מוניר קקיש נגד רוס ביארס והכומר אדוארד טנוס, דמויות מפתח ב"קהילות האלוהים בארץ הקודש". קקיש טען כי המשיבים האשימו אותו באופן כוזב בניאוף עם לידיה, בת משפחה בקהילת הכנסייה שלו, ובכך פגעו בפומבי בשמו הטוב ובקריירה שלו. בית המשפט בחן האם האשמות אלה מהוות לשון הרע לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965. על אף שבית המשפט קבע כי האמירות אכן מהוות לשון הרע שכן הן טוענות לקביעות עובדתיות ולא מבוססות דעה, היא קבעה כי המשיבים מוגנים מכוח סעיף 15(2) לחוק, המתיר פרסום דברי לשון הרע בעת מילוי חובה חוקית, מוסרית או חברתית. בית המשפט הכיר בחובתם של המשיבים בתוך הקהילה הדתית שלהם להתייחס לסוגיות המשפיעות על תפקידו הדתי של כקיש ועל מעמדו. בית המשפט קבע כי המשיבים פעלו בתום לב, בהתבסס על דיווחים מהימנים ותצפיות על התנהלותו של כקיש, ללא כוונת זדון והעדיפו את האינטרס הקהילתי. יתר על כן, התנאים לחזקת חוסר תום הלב לפי סעיף 16(ב)(2) – פרסום דברי אמת מבלי לוודא את אמיתותם – לא התקיימו, שכן המשיבים סברו באופן סביר כי הטענות מוצדקות. משכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי אין בסיס להטיל אחריות בגין לשון הרע על המשיבים ודחה את הערעור, תוך הימנעות מפסיקת הוצאות, תוך הכרה ברגישותו של המקרה.