ע"א 5464/93

תקציר

פסק הדין מתייחס לסכסוך חוזי על מזונות ילדים בין אב שאינו נשוי לבין האם וערביה (שני אחיה), בעקבות לידת ילדם. האב הסכים להירשם כאביה של הילדה בתמורה להתחייבות האם שלא לתבוע מזונות. האם חתמה תחת לחץ, שכן האב איים להכחיש אבהות אחרת. בהמשך תבע הילד את האב למזונות, והאב שלח הודעות צד ג' לאם ולאחיה. בית המשפט המחוזי הורה לאב לשלם מזונות, עליהם לא ערער, אך קיבל את הודעות הצד השלישי. האב טען כי הקשר המיני עם האם הוא תוצאה של פיתויה, ולכן הוא לא צריך להיות אחראי למזונות הילד. בית המשפט דחה טענה זו בקובעו כי אדם אחראי לתוצאות הטבעיות של מעשיו, בין אם באמצעות פיתוי ובין אם לאו. יתר על כן, בית המשפט מצא כי התחייבותה של האם לוותר עליה ועל זכותו של הילד למזונות בטלה משום שהיא סותרת את תקנת הציבור. בית המשפט הדגיש את הדאגה החברתית לרווחתם של קטינים, וקבע כי הורים אינם יכולים לפטור את עצמם חוזית מאחריותם כלפי ילדיהם. הדבר נכון במיוחד כאשר החוזה נחתם תחת לחץ וללא תמורה ראויה. חובת האב לתמוך בילדו כלכלית עומדת אפוא, והודעות הצד השלישי שנשלחו לאם ולאחיה נדחו. השופט לוין הוסיף כי הסכמי שיפוי בנוגע למזונות ילדים, במקרים של הורים שאינם נשואים, אינם תקפים אם הם נחתמו תחת לחץ ומצוקה. עם זאת, הסכמים כאלה בין זוגות נשואים עשויים להיות תקפים, שכן הם לעתים קרובות תוצאה של משא ומתן דו-צדדי. הוצאות המשיבים חויבו על ידי המערערת.