ת"א 27597-09-16

תקציר

הנתבעים ביקשו לדחות את תביעת התובע על הסף, תוך ציון מספר סיבות לפיטורים. ראשית, הם טענו כי היה מעשה של בית המשפט – פסק דין קודם בערעור על צו הפסקת עבודה שהוציאה הוועדה המקומית – אשר ביטל את בסיס עילת התביעה של התובע. עם זאת, השופט קבע כי פסק הדין הקודם לא היווה מעשה של בית המשפט עבור התובעים במקרה הנוכחי, שכן הם לא היו צד להליך הקודם ולא היה להם מעמד משפטי בו. לפיכך, לא ניתן היה לדחות את התביעה בעילות אלה. שנית, הנתבעים טענו כי תקופת ההתיישנות פגה, אך השופטת הסכימה עם התובעים כי עילת התביעה קמה בתוך תקופת ההתיישנות של שבע שנים ולכן היא בת קיימא. שלישית, הנתבעים טענו כי התובעים הושתקו משום שלא פעלו לעיכוב ביצוע צו הפסקת העבודה. השופטת דחתה טענה זו בקובעה כי אחריות הצדדים מחייבת בירור עובדתי נוסף ואינה מהווה עילה מתאימה לדחייה על הסף. הנתבעים ביקשו גם להפחית את סכום התביעה, תוך שהם מציינים טעויות לכאורה בחישובה והסתרת עובדות מהותיות. השופטת קבעה כי טענות אלה ייבחנו במהלך המשפט וכי הימנעותם של התובעים מלתמוך את תגובתם בתצהיר אינה סיבה מספקת לקבלת בקשת הנתבעים לעניין גובה התביעה. לסיכום, דחתה השופטת את בקשת הנאשמים לסילוק על הסף והורתה כי התיק יתנהל בבית המשפט. ההוצאות הקשורות לבקשה ייקבעו במסגרת פסק הדין הסופי.