ת"א 14614-12-14

תקציר

בית המשפט החליט לדחות על הסף את התביעה שהגיש המשיב, יוסף מסיקה, נגד המבקש, אריאל אוקסהורן. בקשת הדחייה על הסף מתבססת על מספר עקרונות שנחתמו בין אוקסהורן לעיריית חדרה בנוגע לחילופי קרקעות, כאשר אדמותיה של אוקסהורן יימסרו לעירייה ובתמורה תקבל מסיקה קרקעות עירוניות שיאפשרו בניית 10 יחידות דיור נפרדות. בתביעתו של מסיקה נטען כי ההסכם אינו חוקי והופר על ידי עיריית חדרה, ולכן על הנתבעים לשלם לו דמי שימוש נאותים. עם זאת, השופט פסק לטובת טענת אוקסהורן כי יש לדחות את תביעתה של מסיקה על הסף בהתבסס על הסכם הוויתור והסילוק שנחתם על ידי מסיקה, המשחרר את אוקסהורן מכל התחייבות בנוגע לתביעה הנוכחית. השופטת הדגישה כי דחיית התביעה על הסף היא צעד חמור שיש להשתמש בו במשורה, אולם במקרה זה לשון הסכם הוויתור והסילוק ברורה ומפורשת, וחתימתו של מסיקה על המסמך אינה שנויה במחלוקת. יתר על כן, התצהיר שהגיש אוקסהורן בהליך קודם מהווה את הבסיס לתביעה הנוכחית, ויוצר קשר בלתי ניתן לחלוקה בין שני המקרים. מטעמים אלה, בין היתר המפורטים בפסק הדין, החליטה השופטת לדחות את תביעתה של מסיקה נגד אוקסהורן.