ה"פ 21743-09-06

תקציר

העותרת, אגודה שיתופית התיישבותית חקלאית, עתרה לבית המשפט למתן פסק דין הצהרתי לפיו היא זכאית לזכויות בעלות או לחילופין לזכות חכירה לדורות בגין קרקעות מסוימות. העותרת טענה כי היא שילמה עבור הקרקע וכי הקרן הקיימת לישראל היא רק "אפוטרופוס" על הקרקע, וכי תפקידה של קק"ל הוא להעביר את זכויות הבעלות לעותרת. המשיבים טענו כי התביעה נדחתה בזמן, ויש לדחותה, בנימוק של שיהוי, וכי קק"ל רכשה את הקרקע ורשמה את זכויות הבעלות על שמה, וכי תפקידה לשמור על הקרקע כמשאב לאומי. בית המשפט קבע כי לא התקיימו יחסי נאמנות בין העותרת לבין קק"ל, וכי קק"ל לא התחייבה להעביר את זכויות הבעלות לעותרת. זאת ועוד, העותרת לא מימנה למעלה מ-90% מערך הקרקע, דבר שהיה תנאי מוקדם לקבלת זכות חכירה. עוד קבע בית המשפט כי תביעת העותרת התיישנה בזמן, שכן הוגשה כחמישים שנה לאחר רכישת ורישום הקרקע על שם קק"ל. בית המשפט ציין כי השיהוי של העותרת בהגשת התביעה שינה את מצבם של המשיבים לרעה, שכן המעורבים ברכישת הקרקע לא היו זמינים עוד להעיד. בסופו של דבר, דחה בית המשפט את תביעת העותר והורה לעותר לשלם למשיבים הוצאות משפט בסך 50,000 ₪.