ת"א 9107-02-12

תקציר

התובעת, נציגת ועד הבית של בית משותף בנהריה, תבעה את חברות הבנייה בבניין בגין ליקויי בנייה שגרמו להשלת אריחי חיפוי מחזיתות הבניין. הנתבעים טענו כי התביעה התיישנה, דבר שהתובע ערער עליו. בית המשפט הסכים עם הנתבעים כי עילת התביעה קמה בשנת 1998, מיד לאחר הקמת הבניין ואכלוסו, וכי תקופת ההתיישנות בת שבע השנים חלפה לפני הגשת התביעה בשנת 2012. בית המשפט מצא כי טענות התובע כי הליקויים לא היו בולטים או משמעותיים לפני שנת 2009 אינן אמינות. כמו כן, דחה בית המשפט את טענת התובעת כי תיקוני הנתבעים במבנה האריכו את תקופת ההתיישנות לפי פקודת דיני הנזיקין, שכן התיקונים לא בוצעו ברכוש המשותף. עוד קבע בית המשפט כי תקופת האחריות בת עשר השנים בחוק מכר דירות הסתיימה. לפיכך, דחה בית המשפט את התביעה והורה לתובע, בשם בעלי הדירות, לשלם לכל נתבע שכר טרחת עורך דין בסך 50,000 ₪, באופן יחסי לשטח הרצפה של דירותיהם. האגרות היו אמורות להיות משולמות עד פברואר 2017, אחרת ייגררו ביניהן הפרשי הצמדה וריבית משפטית. השופט הורה על עיכוב ביצוע פסק הדין אם יוגש ערעור.