ת"א 3617/07

תקציר

התובע, הסובל ממחלת פרקינסון, הגיש תביעה נגד המרפאה שטיפלה בו ונגד יצרנית התרופה Reqip, שנרשמה לו. לטענתו, התמכרותו להימורים, למין ולקניות נגרמה כתוצאה מהתרופות וגרמה לנזקים קשים לחייו, לרבות אובדן מקום עבודתו, גירושין וניכור ממשפחתו וחבריו. תקופת התביעה מתחלקת לשני חלקים: הראשון מתחיל מתחילת הטיפול בשנת 1999 ועד אמצע שנת 2005, והשני מאמצע שנת 2005 ועד להפסקת הטיפול שנה לאחר מכן. בתקופה הראשונה לא מצאה השופטת כל רשלנות מצד הנתבעים, שכן לא הייתה באותה עת אינדיקציה רפואית מספקת לביסוס קשר בין הסם להתמכרות. בתקופה השנייה, השופט מצא את המרפאה רשלנית בכך שהמשיכה את הטיפול רק על סמך דברי התובע כי החלים מהתמכרותו. עם זאת, השופט מצא כי התנהלותו של התובע, שלא הייתה זרה לאדם מכור, ניתקה את הקשר הסיבתי בין רשלנות המרפאה לבין הנזק שנגרם לו. לכן, היצרן לא היה אחראי גם לתקופה זו. הפיצויים נפסקו רק בגין נזק לא ממוני, בסך 70,000 ₪ שישולמו על ידי הקליניקה, לצד שכר טרחת עורכי דין והוצאות משפט. התובע חויב לשלם ליצרן שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪.