ת"א 41079-05-19

תקציר

הדיירים והתובע מצויים בסכסוך משפטי סביב פרויקט שיפור מבנה. הדיירים טענו כי התובע, שהוא בעל מניות מיעוט בחברה האחראית על הפרויקט, אינו יכול לייצג את החברה במקרה זה, מה גם שהחברה עצמה לא הפרה את ההסכם עם הדיירים. עוד טענו כי ביטלו את ההסכם כדין בשל הפרה יסודית של ההסכם על ידי החברה, שכן הפסיקה לעבוד על הפרויקט למעלה מחצי שנה. מנגד, טען התובע כי זכויות החברה בבניין הנגזרות מהערת האזהרה הן זכויות קנייניות ואין לבטלן, דבר שבית המשפט דחה ואישר כי מדובר בזכויות חובה לכל היותר. התובעת גם לא הצליחה להוכיח כי החברה לא הפרה את ההסכם, ובית המשפט מצא סבירות כי טענת השוכרים לביטול כדין הייתה מוצדקת. מאחר שרוב מניות החברה היו שייכות לבעל מניות אחר, בית המשפט הטיל ספק במעמדו של התובע בתיק והציע לנהל משא ומתן לפשרה או לבחון גישור לפני הדיון הבא. עוד נקבע בהחלטה כי פסק הדין הקודם, שהיטיב עם השוכרים, יעמוד בעינו, ופסק לשוכרים הוצאות בסך 20,000 ₪ מהתובע ודחה את בקשת התובעת לצו מניעה זמני נגד השוכרים.