ת"צ 77438-12-20

תקציר

פסק הדין עוסק בקריטריונים לאישור תובענה ייצוגית לפי חוק תובענות ייצוגיות. הוא פותח בהסבר הצורך שהתביעה תיכנס לגדר התוספת השנייה לחוק ותעמוד בתנאים המקדמיים של סעיף 8(א). אלה כוללים העלאת שאלות מהותיות המשותפות לכל חברי הקבוצה, הבטחת הפעולה יעילה והוגנת, ויסוד סביר להאמין כי האינטרסים של כל החברים יוצגו כראוי בתום לב. דבריה של השופטת ארבל מדגישים את חשיבות התקיימותם של תנאים אלה למניעת תביעות סרק ונזקים חברתיים חמורים, תוך הבטחת תשתית משפטית וראייתית סבירה לתביעות ייצוגיות. בית המשפט בחן האם היו למבקשים טעמים מהימנים, לרבות דמי ניהול תואמים והפרת חובות האיתור המוטלות על מוסדות פיננסיים לאיתור מוטבים או יורשים של חשבונות רדומים. בית המשפט מצא כי המבקשים לא הוכיחו עילת תביעה אישית בגין חובות הנוגעות לאיתור נהנים, נוכח עמידתה של המשיבה בתקנות ובנסיבות הקיימות. עם זאת, בית המשפט קבע עילה לתביעה ייצוגית המבוססת על גבייה שלא כדין של דמי ניהול, תוך הסתמכות על תקנה 53ב(א) לתקנות מס הכנסה ותקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל). היקף התביעה הייצוגית כלל מוטבים ובעלי חשבונות מנותקים שדמי הניהול שלהם חרגו מהמותר בחוק משנת 2006 ועד להגשת הבקשה. בית המשפט התייחס גם לדרישות הפרוצדורליות, מינוי תובעים ובאי כוח, קביעת סעדים והוראה על פרסום אישור התביעה. טענות המבקש בדבר הגורמים המסבכים להשבת כספים והחובה הנטענת להעביר כספים שלא נתבעו לאפוטרופוס הכללי נדחו. לפיכך אושרה הבקשה לתביעה ייצוגית בעניין דמי ניהול מופרזים, אך נדחתה בנוגע לאיתור חובות והעברות לאפוטרופוס הכללי.