ת"א 7932-05-09

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בתביעה לזכויות במקרקעין, אשר נתקלה בהגנת התיישנות. השופט פוסק לטובת הנתבעים, מקבל את טענת ההתיישנות ודוחה את תביעת התובע. התביעה, שלא נעדרה כל מסמך תומך, התבססה על הסכמים לכאורה בין אבי התובע לבין שני נתבעים שנפטרו. השופט מציין כי הטענות לא רק שאינן נתמכות אלא אף סותרות על ידי מרשם המקרקעין, אשר מוחק כל תביעה קודמת על הקרקע בעקבות פשרה. מאחר שהזכויות בקרקע נרשמו לפני למעלה מ-48 שנים, השופט קובע כי התביעה חוסה תחת חוק ההתיישנות. כמו כן, השופטת דנה בטענות התובע בדבר מרמה, החזקה וחובת הנתבעים להודות או להכחיש את הטענות. השופטת דוחה טענות אלה ומדגישה כי נטל ההוכחה מוטל על התובע, שלא הביא כל ראיה מעבר לטענותיו. גם טענת התובע כי אי הגשת כתב הגנה מהווה הודאה באשמה נדחית. חלקו השני של פסק הדין עוסק בשאלה האם ניתן לבטל פסק דין נגד חלק מהנתבעים, תוך השארת תוקף לגבי אחרים. השופט קובע כי פסק הדין בהיעדר הגנה תקף ויישאר כך לגבי הנתבעים שלא הגישו בקשה לביטולו. עם זאת, חריג הוא הנתבע 16, שכן הופיע וביקש לבטל את פסק הדין נגדו. השופט מורה לבטל את פסק הדין נגדו, ומאפשר לו להגיש כתב הגנה בתוך 30 יום. השופט גם מורה לרשם המקרקעין לרשום בפנקסי המקרקעין הערה בדבר קיומו של תיק התיק, ומחליט שלא לקצוב הוצאות, בהתחשב בנסיבות.