תת"ע 2749-09-24

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת הנתבע לבטל את פסק הדין שניתן בהעדרו. הנאשם ביקש את הביטול בנימוק שלא ידע על הפסילה ובשל היסח הדעת. בית המשפט אינו מוצא טעם בטענות אלה. ראשית, הנאשם היה מיוצג על ידי עורך דין, מה שיצר חזקה כי ידע על הפסילה. בית המשפט רואה את טענת הנאשם כי לא ידע על הפסילה כבלתי מתקבלת על הדעת, מה גם שבא כוחו בעת מתן גזר הדין הוא אותו אחד שהגיש את הבקשה ומן הסתם היה עליו ליידע את הנאשם. בנוסף, בית המשפט מוצא את טענת ההיסח הדעת לא משכנעת, ומציין כי ייפוי הכוח ומסמכים נוספים שהוגשו לא תוארכו לפני הדיון, דבר המצביע על כך שהנתבע לא פנה למשרד עורכי הדין לפני כן. הנתבע גם לא בירר על תוצאות השימוע, מה שהחליש עוד יותר את טענתו. השופט קובע כי הנאשם לא סיפק סיבה מוצדקת להיעדרותו וכי אין חשש לעיוות דין. לפיכך, הבקשה נדחית, תוך הדגשת עקרון סופיות הדיונים והצורך של הנתבעים לכבד את סדרי הדין והמועדים העומדים בלוחות הזמנים.