ת"א 58077-03-14

תקציר

בית המשפט מצא כי התובע והנתבע התקשרו בשני הסכמים. ההסכם הראשון היה למכירת קרקע לבנייה והשני למכירת קרקע חקלאית. התובע טען כי ההסכם הראשון היה להלוואת משכנתא ולא למכירה, ואילו הנתבע טען כי מדובר במכירה. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי הנתבע אכן רכש מהתובע את הקרקע לבנייה, ועל כן דחה את טענת התובע בדבר ההסכם הראשון. באשר להסכם השני, הנוגע למכירת קרקע חקלאית, טענה התובעת כי נעשה הסכם מאוחר יותר לביטול המכירה, בתנאי שהתובעת תשלם לנתבע מיליון ₪. עם זאת, הראיות והעדויות הכתובות שהוצגו הביאו את בית המשפט לדחות טענה זו. העדיפו את גרסת הנתבע לאירועים, לפיה מיליון השקלים היו סכום נוסף שישלם התובע, ולא תשלום לביטול המכירה. לפיכך קבע בית המשפט כי ההסכם השני, מכירת הקרקע החקלאית, מחייב. משכך, דחה בית המשפט את תביעת התובעת והורה על השבת תשלומים מסוימים ששילמה התובעת לנתבעת, בניכוי מיסים ששולמו על ידי הנתבעים, בצירוף ריבית. השופט גם בחר שלא לפסוק הוצאות למי מהצדדים.