ת"א 22253-02-19

תקציר

בית המשפט בחן בקשה לחייב את אחד התובעים, שהיא חברה בע"מ, ואת שלושת התובעים האחרים, אנשים טבעיים, להעמיד ערבות להוצאות הנתבעת אם התביעה תידחה. על פי סעיף 353א לחוק החברות, בית משפט בעל סמכות לדון בתובענה שהוגשה על ידי חברה רשאי להורות לחברה להעמיד ערבות להוצאות הנתבע אם תתבקש, ולעכב את ההליכים עד למתן הערבות אלא אם כן חלים חריגים מסוימים. הסעיף מטיל את נטל ההוכחה על החברה התובעת להוכיח את יכולתה לשלם את הוצאות הנתבע או כי נסיבות המקרה אינן מצדיקות את הערבות. בית המשפט מצא כי התובעת לא הציגה כל ראיה לגבי מצבה הכלכלי או יכולתה לשאת בהוצאות הנתבע אם התביעה תיכשל. לפיכך קבע בית המשפט כי על החברה להעמיד ערבות בסך 35,000 ₪ להבטחת הוצאות הנתבע. עם זאת, לגבי התובעים שהם אנשים טבעיים, החליט בית המשפט כי חובתם למתן ערבות תוטל רק במקרים חריגים, והנתבע לא הוכיח כי מדובר במקרה כזה. הבקשה התקבלה אפוא באופן חלקי, והתובעת חויבה להפקיד את הערבות עד למועד שנקבע, שאם לא כן תביעתה תימחק.