ב"ל 65279-07-21

תקציר

פסק הדין מכיר בפגיעה בגידים של התובעת בידה הימנית כתוצאה מתאונה שאירעה בעבודה ביום 9.3.2020. התביעה מתקבלת בחלקה מאחר שהנתבע הסכים לפסק דין זה. התובעת הגישה תחילה תביעה למוסד לביטוח לאומי להכרה בירידת ערך שלה ולפיצוי בגין הפגיעה, תביעה שנדחתה. התובעת, שעסקה בייצור ומכירת תכשיטים, ביקשה גם להכיר בליקויה כפגיעה בעבודה לפי תיאוריית המיקרוטראומה, אותה דחה בית המשפט. על פי הפסיקה, התובעת נדרשה להוכיח כי עבודתה כללה תנועות חוזרות ונשנות אשר גרמו לנזק קל ובלתי הפיך שנצבר לאורך זמן וכתוצאה מכך הפגיעה פגעה ביכולתה לעבוד. בית המשפט הכיר בכך שהתובעת אכן ייצרה ומכרה תכשיטים. עם זאת, הראיות שהוצגו לא תמכו בטענה כי עבודתה כללה תנועות מתמשכות וחוזרות כנדרש על פי תיאוריית המיקרוטראומה. התובעת, עצמאית, לא עמדה בתנאי המיקרוטראומה, להבדיל מעובדת שכירה, בשל אופי עבודתה והיעדר ראיות אובייקטיביות לתמיכה בטענותיה. השופטת הדגישה כי עבודתה של התובעת כללה פעולות מגוונות ולא ניתן לבודדה כתנועות חוזרות ונשנות שבוצעו לאורך תקופה מספקת. יתר על כן, לא נמצאו ראיות לכך שהיא עבדה את אותו מספר שעות באופן עקבי לאורך השנים. לפיכך, נדחתה התביעה להכרה בליקוי על בסיס מיקרוטראומה. עוד צוין בפסק הדין כי מעמדה של התובעת כעובדת עצמאית השפיע על עומס עבודתה ותנאי עבודתה, שלא התמקדו רק בייצור תכשיטים. לאור קבלתה החלקית של התביעה והסכמת הנתבע, לא נקבע צו להוצאות, וכל אחד מהצדדים רשאי לערער על פסק הדין בתוך 30 יום.