ת"א 2141/05

תקציר

עובד בני חברה לקירור בע"מ נפגע בעת שקפץ ממכולה המחוברת לנגרר, אשר היה מבוטח על ידי הנתבעת מס' 2 (הראל), לאחר שהמכולה לא הצליחה לפרוק עקב היעדרותה של המלגזה. הנגרר הוצמד לגרר, אשר היה מבוטח על ידי הנתבעת 3 (ביטוח חקלאי). השאלה הייתה האם על מבטחי שני כלי הרכב להשתתף באופן שווה בתשלום הנזקים או שמא האחריות מוטלת אך ורק על הנתבעת מס' 2. בית משפט השלום קבע תחילה כי מדובר בתאונת עבודה, אך בית המשפט המחוזי ערער וקבע אחרת וקבע כי מדובר בתאונת דרכים. התיק חזר לבית משפט השלום לקביעת אחריות ונזקים. שתי המבטחות הציגו את טענותיהן, כאשר הנתבעת מס' 3 טענה כי אין לראות את הנגרר והמשאית כאחד מאחר ומנוע המשאית כבה והנהג נעדר. עם זאת, בית המשפט מצא כי סיבת התאונה מיוחסת לשני כלי הרכב ומסתמכת על פסיקה קודמת. מאחר שהתאונה התרחשה בעת שהנגרר והמשאית היו מחוברים ויצרו רכב מנועי, קבע בית המשפט כי על שתי המבטחות לפצות את התובע באופן שווה, תוך התעלמות מההבחנות להן טענה הנתבעת 3. פסק הדין מחייב את הנתבעים 2 ו-3 לשלם לתובע סך של 135,000 ₪, כולל הוצאות, בתוך 30 יום מיום חתימת ההסכם ושטר השחרור.