בר"ע 1081/05

תקציר

המערערת, אישה, והמשיב, בעלה, מעורבים בהליכי גירושין מתמשכים, לרבות תביעות למזונות וחלוקת רכוש. האישה ערערה על החלטת בית המשפט המחוזי שדחה את בקשתה למזונות זמניים, עד להסדר הגירושין הסופי. האישה טענה כי בית המשפט המחוזי הפעיל מבחן משפטי שגוי בדחיית בקשתה, וביקשה מבית הדין לערעורים להפוך את ההחלטה ולפסוק לה מזונות זמניים. הגבר השיב כי לאישה יש די כסף כדי לפרנס את עצמה וכי בקשתה למזונות זמניים היא ניסיון לעכב את ההליכים. שופטת הערעור פירטה תחילה את השיקולים הרלוונטיים לפסיקת מזונות זמניים לאישה, והדגישה כי תכליתם של מזונות זמניים היא לאפשר את המשך רמת החיים שקדמה לסכסוך ולהבטיח ששני בני הזוג יהיו במצב כלכלי דומה במהלך הליך הגירושין. לאחר מכן סקרה השופטת את הרקע העובדתי של התיק ואת טענות הצדדים בנוגע למצבם הכלכלי, לרבות רכושם ונכסיהם. האישה טענה כי אין לה הכנסות מנכסיה ונכסיה, ואילו הגבר טען אחרת. השופט מצא כי החלטת בית המשפט המחוזי נעדרת ממצאים עובדתיים ואינה מצדיקה די הצורך את דחיית בקשת האישה. מאחר שהחזרת התיק לבית המשפט המחוזי לדיון נוסף תגרום לעיכוב מיותר, החליט שופט הערעור לפסוק מזונות זמניים בעצמו, על סמך המידע הקיים. השופט קבע את צרכי האישה למזונות זמניים והורה לגבר לשלם הוצאות אלה. השופט שקל גם את הכנסותיה הפוטנציאליות של האישה מנכסיה ונכסיה, אך מצא כי מרבית נכסי בני הזוג לא חולקו וכי המידע הקיים אינו מספיק כדי להכריע באופן סופי. השופט פסק כי על הגבר לשלם לאישה מזונות זמניים בסך 5,700 ₪ לחודש, צמודים למדד יוקר המחיה, לתקופה שמיום 1.9.2005 ועד ליום 1.9.2006. כמו כן חויב הגבר בתשלום חד פעמי של 10,746 שקלים בגין הוצאות העבר, וכן שכר הדירה ושכר טרחת עורך הדין של האישה. השופטת הביעה תקווה כי פסיקת המזונות הזמניים תעמיד את שני בני הזוג במצב כלכלי דומה ותאפשר להם לנהל את הליך הגירושין בצורה הוגנת. השופטת גם עודדה את בני הזוג להגיע להסדר מוסכם והדגישה כי המערכת המשפטית מעריכה תום לב, אשר יילקח בחשבון בעת קבלת החלטות על מזונות וחלוקת רכוש.