עת"מ 33617-02-15

תקציר

העתירה בפני בית המשפט היא פרי הליכי גבייה מנהליים שפתחה עיריית תל אביב-יפו נגד מ.נ.א.ב ניהול ואחזקות בע"מ (העותרת) בגין חובות ארנונה שנצברו מיום 1.5.2000 ועד ליום 30.6.2008, ביחס לנכס הנמצא ברחוב פיוניר 15 בתל אביב. נכון ל-15 בנובמבר 2016, החוב עמד על 61,212.52 ₪. הליכי הגבייה המנהליים נפתחו לאחר שוועדת הערר של עיריית תל אביב-יפו קיבלה ערר שהגיש בעלים רשום לשעבר של הנכס בעילה "אני לא מחזיק". כתוצאה מכך הועבר חוב המס לעותרת, שהיא הבעלים הרשומים הנוכחיים. המשיב הסכים להפסיק את כל הליכי הגבייה המנהליים אך טען כי החוב חייב. השאלה העומדת להכרעתו של בית המשפט היא, אפוא, האם העותר חייב בתשלום חוב זה. בית המשפט מצא כי העירייה המשיבה כשלה בחובותיה כרשות ציבורית לגבות ארנונה במשך שנים רבות. הנכס הושכר לשוכרים בשנת 2000, שהיו רשומים כבעלים, אך העירייה לא נקטה כל פעולה כדי לחייב אותם בארנונה או לאתר את הבעלים בפועל כאשר לא שולמו תשלומים. יתר על כן, העירייה לא התריעה בפני העותר על צבירת החובות או על הליכי העיקול הקשורים לנכס. העירייה אף גרמה לעותרת נזק ראייתי, והקשתה עליה להוכיח את טענותיה בדבר זהות בעלי הנכס בתקופה הרלוונטית. עוד ציין בית המשפט כי העירייה לא הסבירה מדוע הבעלים הרשום האחר, מר קורונלי, לא חויב בארנונה, ומדוע הוא הוסר מרישומי העירייה כבעלים. נראה כי הדבר נעשה מטעמי נוחות גבייה ולא על בסיס סיבה עניינית כלשהי. העותר, שהודיע לעירייה על שינוי הבעלות וקיבל אישור על היעדר חוב, יכול היה לצפות באופן סביר כי השוכרים יחויבו בהתאם. לפיכך הגיע בית המשפט למסקנה כי אין הצדקה להטיל חיוב רטרואקטיבי בארנונה על העותרת וכי יש לקבל את העתירה. החוב שנרשם כנגד העותר בוטל, בוטלו כל הליכי הגבייה הקשורים לכך, והעירייה חויבה בהוצאות העותר ובשכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪.