ת"פ 351/98

תקציר

בית המשפט החליט כי רכב בבעלות אם לא יחולט למרות ששימש את בנה לסחר בסמים. האם טענה כי הייתה מודעת לשימוש בסמים של בנה אך לא לסחר שלו בסמים, ולו ידעה הייתה עוצרת אותו. כנותה והעובדה שהמכונית נרכשה בכספה נלקחו בחשבון. על פי סעיף 36ג לפקודה הרלוונטית, בית המשפט לא יורה על חילוט אם אדם הטוען לזכות בנכס מוכיח שנעשה בו שימוש ללא ידיעתו או הסכמתו. מאחר והאם הצליחה להוכיח את טענתה, חל החריג, ולא ניתן לחלט את הרכב. יש גם הוראה בסעיף 36א שמאפשרת לבית המשפט לפטור רכוש מחילוט מטעמים מיוחדים, שניתן היה להחיל במקרה זה, אך היא מיותרת לאור תחולתו של סעיף 36ג. גילה המתקדם של האם, מצבה הבריאותי הלקוי ומצבה הכלכלי, כמו גם רכישתו החוקית של הרכב, משפיעים כולם על ההחלטה. השופטת מסכמת בכך שהיא דוחה את בקשת החילוט, ללא פסיקת הוצאות.