בש"פ 8098/21

תקציר

לאחר התלבטות מעמיקה התקבל הערעור, תוך חריג לכלל לפיו יש לשקול טיפול ושיקום בשלב גזר הדין ולא בשלב המעצר. חריג זה שמור בדרך כלל למקרים בהם מתקיימים תנאים ספציפיים, כגון כאשר החל התהליך הטיפולי או כאשר הנאשם מראה רצון עז להתחיל בטיפול עם סיכויי הצלחה מבטיחים. במקרה הספציפי הזה, למרות שהעבירות בוצעו בזמן שהמערער היה נתון בתנאים כובלים מהליך אחר, מספר גורמים תמכו בהחלטה להציע הזדמנות לשיקום במלכישוע. שיקולים אלה כללו את ההערכה החיובית של שירות המבחן, אשר הדגישה את המוטיבציה של המערער לטיפול ואת התאמתו לקהילה טיפולית סגורה; למרות שדיווחיו הקודמים של המערער היו שליליים בדרך כלל, הם חשפו תמונה מורכבת יותר. חשוב לציין כי המערער כבר עבר הליך טיפולי, אם כי בגין התמכרות להימורים, ושמר על קשר עם גורמי הטיפול במשך למעלה משנה וחצי, דבר המצביע על הצלחה פוטנציאלית. בנוסף, נלקחו בחשבון נסיבות אישיות ומשפחתיות שתרמו לבחירות גרועות. שילוב הגורמים הללו הצדיק חריגה מהמערער, ונתן לו הזדמנות להמשיך בשיקום. לפיכך התקבל הערעור, תוך שהוא מורה לבית המשפט המחוזי לקבוע תכנית לשחרורו של המערער לקהילה הטיפולית במגבלות המחויבות, תוך הדגשת ההזדמנות שניתנה היא משמעותית ומחייבת את מחויבותו למנוע את גרעולה.