עפ"ס 60567-02-23

תקציר

העתירה לפסול את השופט במקרה זה נדחתה. ההחלטה התבססה על שלושה נימוקים מרכזיים. ראשית, המערערים לא הביאו כל ראיה משמעותית שתתמוך בטענתם כי השופט היה מוטה, וזו דרישה הכרחית לטענה כה חמורה שיש בה כדי לפגוע בטוהר המידות של מערכת המשפט. שנית, תחושותיו הסובייקטיביות של המערער ביחס למשוא הפנים של השופט לא היו מספיקות כדי להצדיק פסילה, מה גם שהשופט עצמו הצהיר כי הוא יכול לנהל את המשפט באופן אובייקטיבי. שלישית, ניסיונותיו של המערער לבסס את טענתו על החלטות פרוצדורליות שניתנו על ידי בית משפט קמא לא היוו עילה תקפה לפסילה, שאינה מנגנון שנועד לעכב הליכים בבית המשפט. זאת ועוד, ההחלטה העיקרית עליה הלין המערער כבר נבחנה ונדחתה, דבר המצביע על כך שייתכן שערעור זה היה טקטיקת שיהוי. לבסוף, ציין בית המשפט כי טענותיו הכתובות של המערער פוגעניות ובלתי ראויות, הגובלות בביזיון בית המשפט. משכך, נדחה הערעור, והמערערת חויבה לשלם למשיב את הוצאותיו בסך 5,000 ₪, בתוך 30 יום.