פ"ל 4239-01-23

תקציר

הנאשם הורשע בנהיגה תחת השפעה, סיכון חיי הזולת בכביש וסיכון משמעותי. עם רקורד קודם של 47 הרשעות, מתוכן שתיים בגין נהיגה בשכרות וריבוי עבירות של נהיגה בזמן פסילה ועם רישיון שפג תוקפו, בית המשפט הכיר בחומרת העבירה ובצורך בעונש מרתיע. העונש על עבירה כזו הוא בדרך כלל מאסר על תנאי או עד שנת מאסר, יחד עם מינימום שנתיים פסילה מלנהוג. בהתחשב בנסיבות, בית המשפט הציב את הנאשם במחצית העליונה של אזור העונש, וגזר עליו ארבעה חודשי עבודות שירות, הפעלת מאסר על תנאי קודם של שלושה חודשים ובסך הכל שישה חודשי מאסר על תנאי. בנוסף, הוטל על הנאשם קנס של 3,000 ₪ ופסילה מלהחזיק רישיון נהיגה למשך חמש שנים, עם תקופת מבחן של שלוש שנים. בית המשפט דחה את הבקשה להפעיל את סעיף 40א לפקודת התעבורה, שהיה קובע פסילה של עשר שנים, שכן עבירת הסירוב לא נרשמה במפורש בסעיף. הכרעת הדין נועדה לאזן בין ענישה והרתעה תוך הכרה במאמצי השיקום של הנאשם, אם כי בהצלחה מוגבלת, ובחומרת העבירה.