בש"פ 2184/07

תקציר

המערער הואשם בהחזקה ובסחר בסמים, ולמרות שלא חלק על הראיות, ביקש להשתלב בקהילה טיפולית סגורה. בית משפט השלום הפנה תחילה את המערער להערכה והמליץ על אשפוזו במוסד, אך בהמשך החליט שלא לשחררו בשל היעדר ניסיונות שיקום קודמים ותפיסת מסוכנותו. על החלטה זו הוגש ערעור, כאשר המערער טען כי בית המשפט לא התחשב בתסקיר שירות המבחן ובמניעיו הכנים לגמילה. בית המשפט המחוזי הכיר בשינוי הרכב אך דחה את הערעור, תוך שהוא מדגיש את הסכנות הטמונות בעבירות סמים. עם זאת, טען המערער כי ניסיונות השיקום והרישום הפלילי שלו בעבר היו בעלי משקל בלתי הוגן. המדינה הדגישה את הצורך במעצר בתיקי סמים. השופט, לאחר שיקול דעת מעמיק, חרג מהנורמה וקיבל את הערעור, והתיר את השתתפותו של המערער בתוכנית שיקום. החלטה זו הושפעה מרצונו הכן של המערער, מנכונות המוסד לקבלו ומהאפשרות להחזירו למעצר אם ייכשל. השופט הדגיש את הנסיבות הספציפיות וציין כי המערער יועבר לרמות יהודה, כאשר כל הפרה תדווח לבית המשפט.