ת"צ 1508-04-17

תקציר

התובע, עו"ד זיו מן-דאלי, הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד האפוטרופוס הכללי, בטענה לגביית יתר בגין פעילויות ניהול נכסים שונות. התובעת טענה כי האפוטרופוס הכללי גבה דמי ניהול מופרזים בגין נכסי נדל"ן ונכסים פיננסיים, וכן שילם דמי ניהול חיצוניים מתוך כספי העיזבון. בנוסף, טען התובע כי האפוטרופוס הכללי הפר את חובת האמונים בכך שלא תכנן את תשלומי המס באופן מושכל, ובחר במסלול שלילי לתשלום מס הכנסה. האפוטרופוס הכללי הכחיש את הטענות והעלה טענת סף לפיה יש לדחות את הבקשה משום שהוגשה תחת פירוט שגוי של החוק. לטענת האפוטרופוס הכללי, הבקשה הייתה צריכה להיות מוגשת לפי סעיף 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, שמתייחס לתביעות נגד הרשויות להשבת סכומים שנגבו שלא כדין, ולא לפי סעיף 1, שחל על תביעות נגד סוחרים. בית המשפט הסכים עם עמדת האפוטרופוס הכללי כי יש לסווגו כ"רשות", וכי טענות התובע עולות כדי תביעה להשבת שכר טרחה שנגבה שלא כדין. עם זאת, מסקנתו של בית המשפט כי האפוטרופוס הכללי הוא רשות המוסמכת לדון בתביעה לפי פריט 11 מעוררת סוגיה שיפוטית, שכן תביעות אלה שייכות לבית המשפט לעניינים מנהליים. מבחינה מהותית, בית המשפט מצא כי יש לסווג את דמי הניהול שגובה האפוטרופוס הכללי כ"עמלות" ולא כ"מחירים". לפיכך, לא ניתן היה לאשר את הטענות הנוגעות לניהול נכסי מקרקעין וניהול נכסים פיננסיים לפי סעיף 1 לתוספת השנייה. עם זאת, השופט הביע דאגה מהתנהלות האפוטרופוס הכללי ומצא אותה לכאורה בלתי חוקית וחמורה, במיוחד בכל הנוגע לגביית דמי ניהול. בית המשפט הדגיש את חובותיו הציבוריות של האפוטרופוס הכללי כנאמן וכרשות מינהלית, וציין כי פעולותיו צריכות להיות שקופות ועולות בקנה אחד עם עקרונות המינהל התקין והשוויון. בסופו של דבר, הבקשה לאישור נדחתה רק משום שהוגשה תחת פירוט משפטי שגוי. בית המשפט הורה לאפוטרופוס הכללי לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין, והמליץ למצות את המו"מ לפני הגשת תובענות ייצוגיות עתידיות. השופטת עודדה את הצדדים להגיע להסכמה רחבה, הכוללת פיצוי הולם לתובע ולבא כוחו, בהינתן שהעלו סוגיה רצינית ולגיטימית.