ת"א 6808/04

תקציר

התובעת, צח עוז בע"מ, תבעה את הנתבעת להשבת סכום שיק שלא כובד והוצג לביצוע. השיק על סך 34,000 ₪ נמסר לתובע כבטוחה לפירעון הרכישות שביצעה הנתבעת. הנתבע טען כי הרכישות בגינן לא שולם לתובע נעשו על ידי חברה שהקים ולא היו רכישות אישיות שלו. לפיכך, הוא לא היה חייב להבטיח את תשלומם באמצעות השיק האישי שלו. התובעת טענה כי הנתבעת פעלה תחת שני שמות מסחריים והצ'ק שימש כבטוחה לשניהם. לחילופין, טען הנתבע כי עובד סניף ירושלים של התובעת, אלי, התחייב להחזיר לו את הצ'ק. בית המשפט מצא כי גרסתו של הנאשם לאירועים אמינה יותר. היא נתמכה ברישומי התובע עצמו, מהם עולה כי יתרת חשבונו האישי של הנתבע הייתה אפסית בסמוך למועד מתן השיק וכי כל החשבוניות שקדמו לאוגוסט 2001, למעט אחת, הועברו מכרטיס הנתבעת לכרטיס החברה. בית המשפט מצא גם את עדותו של מר רז, מטעם התובע, בעייתית ולא משכנעת. לפיכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי השיק שימש כבטוחה רק לרכישותיו האישיות של הנתבעת ולא לחובות החברה, ומאחר והסכום הנתבע על ידי התובע התייחס לרכישות החברה, לא התקיימו התנאים לשימוש בשיק. באשר לשאלה השנייה, בית המשפט לא מצא צורך לקבוע האם אלי התחייב להחזיר את השיק שכן השאלה הראשונה נענתה בשלילה. נטל ההוכחה, קבע בית המשפט, מוטל על הנתבע, שעמד בו בהצלחה. לאור האמור לעיל, התביעה נדחתה. שני הצדדים ביקשו זה מזה לשאת בהוצאותיהם המשפטיות, אך בית המשפט קבע כי כל צד יישא בהוצאותיו, שכן לא יהיה זה צודק לפסוק הוצאות לנתבע, שהיה בעל מניות בחברה והפיק תועלת מרכישותיה, למרות שהתביעה נגדו נדחתה. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 25.9.05.