ת"א 88/98

תקציר

ההחלטה המשלימה נוגעת לשתי תביעות הקשורות לעסקת נדל"ן כושלת. בשנת 1994 ניהלו התובע וצד ג' משא ומתן לעסקה לרכישת חלקת קרקע שהוחכרה על ידי הנתבעים. במסגרת המשא ומתן, העביר התובע לנתבעים 240,000 דולר שהיו אמורים להיות מוחזרים אם העסקה תיפול. הכספים הונחו במעטפות יחד עם הסכמי הלוואה ונמסרו לעורך דין. בהסכמי ההלוואה נקבע כי אם הכסף לא יוחזר על פי דרישה, ישלמו הנתבעים ריבית ופיצויים כמפורט בהסכם. הנתבעים טענו כי לא בדקו לעומק את ההסכמים וחתמו עליהם תחת לחץ. פסק הדין המקורי פסק לטובת התובעת, אך הוגש ערעור, מה שהוביל להחלטה משלימה זו. בית המשפט קובע כי הנתבעים לא הביאו ראיות מספיקות להפרכת תנאי הסכם ההלוואה, וכי חתימתם על המסמכים מעידה על הסכמתם. כמו כן, שיעורי הריבית והקנסות המפורטים בהסכם ההלוואה אינם בלתי סבירים וניתנים לאכיפה. לפיכך, פסק הדין הקודם נותר על כנו. הנתבעים חויבו להשיב לתובע 140,000 דולר בתוספת ריבית ופיצויים בהתאם לתנאי הסכם ההלוואה.