בש"א 4076/06

תקציר

פסק הדין נסוב סביב מחלוקת בין ג.ג. "פרץ מהנדסים" חברה לבניין וניהול בע"מ (המבקשת) לבין ג.ת.י הפארק הטכנולוגי ירושלים בע"מ (המשיבה), בנוגע למימוש ערבות בנקאית והשלכות המע"מ הנובעות מכך. המבקש ביקש להורות למשיב להמציא חשבונית מס על סך 2,409,308 ₪, שהתקבלה באמצעות חילוט הערבות, ולפצות אותם בגין האיחור בהוצאת החשבונית. לחילופין, הם ביקשו פיצוי בסך 367,521 שקל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. המשיב טען, לעומת זאת, כי הערבות בוטלה בשל הפרת החוזה על ידי המבקש, לרבות אי השלמת הבנייה, תיקון ליקויים ומתן שירותי פיקוח וערבויות. לטענת המשיב, מדובר בפיצוי צופה פני עתיד בגין התחייבויותיה הבלתי ממומשות של המבקשת. בית המשפט הסכים עם עמדת המשיב וקבע כי הערבות הבנקאית האוטונומית אפשרה להם לחלט את הסכום ללא הצדקה מפורטת. השאלה המכרעת הייתה האם הפיצוי הוא רטרוספקטיבי או פרוספקטיבי, כאשר בית המשפט הגיע למסקנה כי הוא אכן פרוספקטיבי, בהתבסס על אי עמידתו של המבקש בהתחייבויותיו החוזיות. בית המשפט דחה גם את טענת המבקש כי הסכום שחלט שולם לקבלני משנה בגין עבודות שכבר הסתיימו, שכן הם לא הביאו ראיות מספיקות לתמיכה בטענה זו. באשר למחלוקת המע"מ, קבע בית המשפט כי אם הפיצוי הוא פרוספקטיבי, כפי שנקבע, אין הוא מהווה עסקה החייבת במע"מ. משכך, לא נדרש המשיב להוציא חשבונית מס או לשלם מע"מ על הסכום שחולט. לעומת זאת, אם הפיצוי היה רטרוספקטיבי, כפי שנטען על ידי המבקש, היה חל סעיף 43 לחוק מע"מ, המחייב הפחתה במס התשומות. עם זאת, מאחר שבית המשפט קבע כי הפיצוי צופה פני עתיד, סעיף זה אינו רלוונטי במקרה זה. לסיכום, דחה בית המשפט את בקשת המבקש לחשבונית מס ולפיצוי חלופי, וקבע כי המשיב לא הפר חוקי מע"מ כלשהם. שני הצדדים היו אחראים להוצאות המשפטיות שלהם.