ת"פ 52454-10-14

תקציר

בית המשפט מצא את הנאשמת אשמה בהפרת חוק עבודת נשים וחוק הגנת השכר. לגופו של עניין, הורשע הנאשם בפיטורי עובדת בהריון ללא אישור שר העבודה והרווחה, באי מסירת תלושי שכר לעובדת ובמסירת תלושי שכר פגומים שלא כללו יתרת חופשה שנתית – עבירות שהתרחשו במשך כשנה. בית המשפט הכיר בחומרתן של הפרות חקיקת המגן, והדגיש את הצורך בענישה כלכלית שתתאים לחומרת העבירות ותרתיע מפני הפרות עתידיות. בהתחשב בנסיבות העבירות, קבע בית המשפט כי מדובר באירוע בודד. החוק קבע את העונש על כל עבירה בשיעור מסוים מהקנס המרבי המותר בחוק, הנע בין 10% ל-40%. בקביעת העונש התחשב בית המשפט בנסיבות מקלות, לרבות קבלת האחריות של הנאשם, חרטה, היעדר עבירות קודמות והנסיבות החריגות סביב ביצוע העבירות. אלה נגעו ליחסיו האישיים של הנאשם עם הקורבן, שעמד להפוך לבן משפחה. בית המשפט הטיל קנס כולל של 43 אלף שקל, נמוך משמעותית מהקנס המקסימלי האפשרי של 356,400 שקל, ופרס אותו על פני 20 תשלומים חודשיים. כמו כן נדרש הנאשם לחתום על התחייבות שלא לבצע עבירות אלה במשך שלוש שנים.