ע"א 4255/98

תקציר

התיק סובב סביב חברה ציבורית שהנפיקה אג"ח להמרה והשלכות המס הנובעות מכך. המערערת טענה כי שטר נאמנות שנערך כדין הבטיח את אגרות החוב ויש לפטור אותן ממס בולים. אגרות החוב הומרו למניות, אך החברה חויבה במס בולים בגין דוח הקצאת המניות. השאלה שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם הדו"ח פטור מהחתמה לפי חוק מס בולים על מסמכים, התשכ"א-1961. בית המשפט העליון קבע כי שטר הנאמנות ואיגרות החוב להמרה הם מסמכים נפרדים, ותשלום מס בולים על הראשונה אינו פוטר את האחרונה ממס. יתר על כן, גם איגרות החוב ודוח הקצאת המניות מובחנים, והפטור בסעיף 11(ב) לתוספת ב' חל רק אם איגרות החוב מוטבעות כדין, מה שלא היה המקרה כאן. בית המשפט דחה גם את טענתה החלופית של המערערת בדבר חישוב המס, ואישר את החלטת בית המשפט המחוזי. השופט הגיע למסקנה כי יש לדחות את הערעור והורה למערערת לכסות את הוצאות המשיב. הנשיא ברק והשופטת שטרסברג-כהן הסכימו עם פסק הדין.