ע"פ 2654/23

תקציר

המערער, שהיה קטין באותה עת, נידון על ידי בית משפט קמא לשש שנות מאסר לאחר שהודה בשורה של מעשי ירי מתווכים, דבר הממחיש את הכרת בית המשפט בחומרת פשעיו. המערער הורשע במספר אישומים, בהם חבלה בכוונה להטיל מום, העברת איומים, נשיאת נשק והיזק במזיד – כולן עבירות חמורות לפי חוק העונשין, תשל"ז-1977. בית המשפט נוקט גישה מחמירה, בהתחשב בחומרת העבירות, בהיעדר אופק חיובי לשיקומו של המערער כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן, ובהמשך מעורבותו בפעילות פלילית במהלך המאסר. בנסיבות אלה, חומרת העונש שהוטל על המערער, שהיה קטין, מוצדקת. ערכאת הערעור מכירה בכך שאין מדובר במקרה חריג המצדיק התערבות בהכרעת הדין, ועל כן הערעור נדחה. פסק דין זה מחזק את הרצינות שבה מתייחס בית המשפט לפשעים אלה ומשמש גורם מרתיע מפני עבירות עתידיות דומות.