ת"א 62237-12-21

תקציר

התובעת, חברה קבלנית, תבעה את הנתבעת בגין נזקים לכאורה שנבעו מהפרת חוזה לעבודות אלומיניום בפרויקט בנייה. התובעת תבעה פיצוי בסך 500,000 ₪ בגין נזקים שונים, לרבות עלויות מוגברות בגין החלפת הנתבעת בקבלנים אחרים, מקדמות עודפות, פיצוי דיירים בגין איחור במסירה ופגיעה במוניטין. בית המשפט מצא כי התובעת לא הצליחה להביא ראיות מספיקות למרבית טענותיה. לגופו של עניין, התביעות להגדלת העלויות בגין הקבלן החלופי נדחו בשל סכסוך כספי מתמשך בין התובע לבין קבלן זה, והתובע לא הביא ראיות לתשלומים שבוצעו בפועל. התביעה לתשלום מקדמה עודפת נדחתה על סמך פסק דין קודם לטובת הנתבעת. התביעה לפיצוי דיירים נדחתה מאחר שלא נתמכה בפרטים או בראיות וחלק מהנזקים הנטענים כלל לא נגרמו בעת התביעה. לבסוף, התביעה לפגיעה במוניטין נדחתה על ידי התובע. עם זאת, בית המשפט קיבל את הטענה בדבר ההפרש בעלות עבודות המעקה. התובע הביא ראיות לכך שהעבודה בוצעה על ידי קבלן אחר עקב הפרת הנתבע וכי התובע שילם את העלות המוגדלת. בית המשפט הורה לנתבע לשלם לתובע בגין כך 144,900 ₪, בניכוי כל הסכומים המגיעים לנתבע מתיק מקביל, בתוספת ריבית שנצברה ממועד התביעה. כמו כן חויבה הנתבעת לשלם לתובע הוצאות בסך 15,000 ₪.