בג"צ 3003/18

תקציר

העתירות לבג"ץ עוסקות בחוקיות הוראות הפתיחה באש של צה"ל ויישומן במהלך האירועים האלימים שהתרחשו בסמוך לגדר המערכת ברצועת עזה. כמו כן מתבקש בית המשפט ליצור לאלתר מנגנון אפקטיבי ליישום האיסור על שימוש בכוח קטלני אסור ולאסור על שימוש בצלפים או באש חיה בהקשר של אירועים אלה. העתירות הוגשו על-ידי כמה ארגוני זכויות אדם תוך כדי השתלשלות האירועים. בית המשפט קובע כי אין באפשרותו לבחון את האמצעים בהם נוקט צה"ל בתגובה לאירועים אלימים אלה בשל האיפוק הרב הנדרש בהפעלת ביקורת שיפוטית ביחס לפעילות צבאית מבצעית שאינה נראית כמנוגדת לחוק. הביקורת המבוקשת על ידי העותרים נוגעת ליישום מדיניות אופרטיבית המתרחשת בזמן אמת. בית המשפט לא שוכנע מטענות העותרים, במיוחד נוכח העובדה שהם סירבו להסכים לעיון בחומר החסוי הקשור לתיק במעמד צד אחד. נראה כי הוראות הפתיחה באש כפי שתוארו על ידי המשיבים עומדות בקריטריונים הנדרשים, וההחלטה בדבר יישומן נתונה לשיקול דעתם של המפקדים בשטח. תפקידו של בית הדין מוגבל לניהול ביקורת שיפוטית על ציות למשפט הישראלי והבינלאומי. מאחר שהמשיבים הצהירו כי הם מקיימים חוקים אלה, ונראה כי התקנות כמתואר עומדות בהם, בית המשפט אינו רואה עילה להתערב בשלב זה. כמו כן, בית המשפט מדגיש כי צה"ל ערך היערכות משמעותית לאירועים אלה וגילה איפוק רב במזעור נפגעים. עוד ציינו המשיבים כי מתנהל תהליך לחקירה ולהפקת לקחים מבצעיים מאירועים אלה. אירועים מסוימים שבהם נטען כי אנשים נהרגו או נפצעו מירי צה"ל נבחנים באמצעות מנגנון עצמאי. לפיכך, בית המשפט מחליט פה אחד לדחות את העתירות, ללא צו להוצאות. ההחלטות בנוגע להוראות הפתיחה באש ויישומן נתונות לשיקול דעתו של צה"ל, ותפקידו המוגבל של בית המשפט אינו מאפשר לו להחליף את שיקול דעתו בשיקול דעתם של המפקדים הצבאיים, במיוחד בעת אירועי אלימות מתמשכים.