עת"מ 10052-06-22

תקציר

העותרים ביקשו להרחיב את דירתם תוך ניצול זכויות בנייה על הגג, אך בקשתם נדחתה על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה וועדת הערר בשל היעדר הסכמה של יתר בעלי הדירות בבניין, כנדרש בחוק. בית המשפט דחה גם את עתירתם המנהלית לאחר מכן, ולא מצא עילה משפטית להתערב בהחלטות הוועדות. העותרים טענו כי זכויות הבנייה כבר הוקנו להם באמצעות תכנית גג והצמדת הגג לדירתם, אך בית המשפט הסכים עם המשיבים כי תכנית אינה מסדירה היבטים קנייניים וכי נדרשת הסכמה מפורשת של הבעלים האחרים. עוד טענו העותרים כי מפרט בחוזה המכר שלהם מהווה את ההסכמה הנדרשת, אך בית המשפט קבע כי מדובר בטענה חדשה שאינה משקפת את התקנות או את הסכמת כלל התושבים. כמו כן, דחה בית המשפט את טענת האכיפה הבררנית, שכן העתירה הייתה נגד החלטת ועדת הערר, והעותרים לא סיפקו מידע מספק על היתרי בנייה אחרים. מבלי שמצא פגמים מינהליים או שיקולים תכנוניים המצדיקים התערבות, אישר בית המשפט את החלטות הוועדות ודחה את העתירה, תוך שהוא מורה לעותרים לשלם הוצאות למשיבים.