ע"א 17/81

תקציר

פסק הדין מתייחס למקרה שבו לאב היה בן מחוץ לנישואין והוא הסכים לשלם מזונות בסך 100 שקל בחודש במסגרת הסכם משנת 1968 שאושר בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. בשנת 1980 תבע הבן מזונות מוגדלים, ובית המשפט המחוזי בחיפה נעתר לבקשתו והורה לאב לשלם 700 שקל לחודש. האב ערער על ההחלטה וטען כי לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו סמכות שיפוט בלעדית בתיק, ופסק הדין במקרה הקודם מנע מהבן לתבוע מזונות מוגדלים. הוא גם תבע שיפוי מהאם ומאחיה, שחתמו גם הם על ההסכם מ-1968. בית המשפט העליון דחה את טענות האב וקבע כי תביעת הבן למזונות היא סוגיה נפרדת מהמקרה הקודם וניתן לדון בה בחיפה. עוד נקבע כי פסק דין קודם בין ההורים אינו חוסם את תביעות המזונות של הילד, וסעיפי השיפוי בהסכם אינם תקפים שכן הם חסרי התחשבות ועלולים לפגוע בטובת הילד. כמו כן, הערבות שנתן אחיה של האם אינה תקפה, שכן היא תלויה בהסכם השיפוי הפסול. בית המשפט קיבל את החלטת בית המשפט המחוזי בעניין מזונות ודחה את ערעורו של האב ואת ערעורו שכנגד, והורה לו לשלם למשיבים הוצאות ושכר טרחת עורך דין.