ע"א 6526/06

תקציר

נסוב דנן של חברה אשר מכרה חומרי גלם למשיבה מס' 2 באשראי והנפיקה שני שיקים לפירעון ביום 30.11.03 וביום 30.12.03. עם זאת, בטרם נפרעו השיקים הקפיא בית המשפט המחוזי בנצרת את כל ההליכים נגד החברה. למרות ההקפאה, ניסתה המשיבה מס' 2 לבצע את השיקים באמצעות לשכת ההוצאה לפועל, מה שהוביל את נאמן החברה לבקש את ביטולם של הליכי הוצאה לפועל אלה. לשכת ההוצאה לפועל דחתה את בקשת הנאמן, מה שגרם לאחרון לערער לבית המשפט המחוזי. בית המשפט פסק נגד הנאמן, וטען כי החוב נוצר לאחר הוצאת ההקפאה. הנאמן השופט י"א ערער על החלטה זו, וטען כי טענת המשיב מעוגנת בעסקת המכר שקדמה להקפאה ולכן היא כפופה לה. המשיב, לעומת זאת, התיישר עם נימוקיו של בית המשפט המחוזי. הערעור התמקד בפרשנות תנאי הסדר הנושים הקבועים בסעיף 350 לחוק החברות. בית המשפט קבע, כי עילת התביעה של המשיב נבעה מעסקת המכר הראשונית ועל כן היא כפופה להסדר הנושים, למרות שמועדי פירעון הצ'קים נפלו לאחר צו ההקפאה. ייחודם של משטרי שכחה אלה ואופיים המחייב את כלל הנושים, לפי חוק החברות, הביאו את בית המשפט למסקנה כי לא ניתן לפטור את המשיב מהסדרים. בנוסף, התייחס בית המשפט לסוגיית "ההליכים הכפולים", וציין כי ההליך הראוי היה שהנאמן יבקש תחילה רשות ערעור על החלטת ההוצאה לפועל בטרם יגיש בקשה למתן הוראות בבית המשפט המחוזי. עם זאת, מאחר שבא כוח המשיבים לא העלה נקודה זו ונוכח המסקנה בדיעבד כי החוב נופל תחת הסדר הנושים, בחר בית המשפט שלא לדחות את הערעור מטעמים פרוצדורליים אלה. בפסק הדין קיבל בית המשפט את הערעור, הפך את החלטת בית המשפט המחוזי והורה על ביטול הליכי ההוצאה לפועל של המשיב נגד החברה. כן חויב המשיב בהוצאות המערער ובשכר טרחת עורך דין. השופט א' גרוניס והשופטת א' חיות הסכימו עם פסק הדין.