ע"ע 420/06

תקציר

בפסק דין זה, הערעור מתקבל באופן חלקי, תוך שינוי ההחלטה הקודמת הנוגעת להטבות לעובדים בענף השמירה. היבטים מרכזיים נוגעים לתנאי העסקה והפרשות לפנסיה כפי שנקבעו בצו ההארכה, הקובע תקופת ניסיון של שישה חודשים לעובדים חדשים, הניתנת להארכה בהסכמה הדדית. לאחר תקופת המבחן, העובדים מקבלים מעמד קבע וזכויות מהיום הראשון לעבודה. מעסיקים חייבים להפריש 5% משכרו היומי של העובד לקרן פנסיה, אך תיקונים בצווי הרחבה פנסיוניים רחבים יותר מעלים הפרשות אלה ל-6%, החל מפנסיה מקיפה ובסיסית. בית המשפט מכיר בחוסר העקביות בצווים המקוריים, ומכאן שפסק למערערת פיצויים בגין תגמולים שלא שולמו והפרשות לפנסיה שלא שולמו, ובפרט בגין אי הפרשות, בניכוי אינפלציה וריבית החל מיום 1.12.2003. בנוסף, מטופלים פערים בהלנת שכר ובפיצויי פיטורים: המערערת מקבלת פיצויי פיטורים בסך 3,335 ש"ח, מופחתים מפיצויים שנפסקו בעבר; 1,398.54 ש"ח להודעה מוקדמת, ועוד 102.54 ש"ח התאמה; ופיצוי בגין עיכוב בתשלומי פנסיה. בית המשפט מפעיל שיקול דעת, המצדיק התערבות מוגבלת בפסק דין קודם בעניין פיצויי הלנה, ומורה למשיבה לכסות הוצאות משפט בסך 2,000 ₪, עם הוראות לריבית והצמדה אם לא שולמו בתוך 30 יום. ההחלטה, שניתנה ב-6 במאי 2007, מדגישה עמידה בהתחייבויות חוזיות ופיצוי הוגן לעובד.