ת"פ 7456-03-22

תקציר

ביום 14.5.2023 ניתן פסק דין מנומק, בו הורשע הנאשם בשניים מתוך שלושת האישומים בכתב האישום: ניסיון שוד בנסיבות מחמירות וכניסה לדירה בכוונה לבצע עבירה. מאוחר יותר התברר כי הכרעת הדין השמיטה התייחסות לאישום השלישי של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות. התביעה ביקשה לתקן את פסק הדין, אך ההגנה התנגדה. בית המשפט נעתר לבקשת התביעה והרשיע את הנאשם בכל שלושת האישומים המיוחסים לו בכתב האישום. ההחלטה על תיקון פסק הדין התבססה על אמות המידה שנקבעו בע"א 4190/13, המאפשר תיקון טעויות בפסקי דין פליליים לפני מתן גזר הדין, ובלבד שיילקחו בחשבון מהות הטעות, הזמן שחלף מאז הכרעת הדין והוגנות ההליך. הטעות במקרה זה נמצאה ברורה ולא קשורה להערכת העדויות, להגנה ניתן זמן להגיב, ותיקון פסק הדין לא נחשב בלתי הוגן שכן הממצאים לגבי האישום השלישי תוארו כבר בפסק הדין המקורי. כמו כן, בקשת התיקון הוגשה לפני מתן גזר הדין ועבודת שירות המבחן לא נפגעה. האישום השלישי של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות נקבע על בסיס האלימות שהופעלה כלפי המתלוננים, הותירה אותם עם חבלות גופניות ועונה על הגדרת החוק ההלכתי ל"חבלה של ממש". בית המשפט מצא כי הנאשם פעל בפזיזות, תוך סיפוק היסוד הנפשי של העבירה. לפיכך, פסק הדין המשלים הרשיע את הנאשם בכל שלושת סעיפי האישום: השניים שהוזכרו בגזר הדין המקורי, בתוספת האישום השלישי של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות.