בג"צ 840/22

תקציר

פסק הדין דוחה את העתירה על הסף בשל ליקויים פרוצדורליים. העותרת לא הגישה התנגדות למועמדותה של עו"ד בהרב-מיארה לוועדה הרלוונטית, כנדרש בחוק. תחת זאת, שלח העותר "מכתב דחוף" לוועדה יומיים לאחר שכבר הסתיים הליך החיפוש לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. גם מכתב זה לא עמד בנהלים הנדרשים. כתוצאה מכך, לא ניתן היה לבחון את התנגדויות העותרת במועד, ועו"ד בהרב-מיארה לא יכלה להגיב, כזכותה. הימנעותו של העותר מלקיים את הליך ההתנגדות שנקבע וההשלכות הנובעות מכך מהווים עילה מספקת לדחיית העתירה. בית המשפט הדגיש כי על העותרים למצות את כל ההליכים המשפטיים העומדים לרשותם בטרם יפנו לבג"ץ, דבר שהעותר במקרה זה לא עשה. עוד מודגש בפסק הדין כי על עותרים ציבוריים, הנהנים מזכויות יתר מיוחדות בייצוג הציבור, להקפיד על דרישות הדין החלות. בית המשפט ציין כי טענות העותר נגד הליך החיפוש של הוועדה היו ספקולטיביות ולא נתמכות בראיות. כמו כן, החלטת הוועדה להמליץ על עו"ד בהרב-מיארה אושרה כדין, שכן היא קיבלה את הקולות הנדרשים. בנסיבות אלה, בית המשפט לא ראה עילה להתערב בהצעת הוועדה. לפיכך נדחתה העתירה, והעותר חויב לשלם הוצאות בסך 10,000 ₪ לאוצר המדינה. השופט י' עמית הדגיש כי הימנעותה של העותרת מהגשת התנגדות לוועדה, ללא קשר למעמדה כעותרת ציבורית, מהווה עילה מספקת לדחייה.