ע"פ 5262/21

תקציר

פסק הדין הנדון מתייחס לערעור שנדחה על ידי ערכאת הערעור, כפי שהוחלט על ידי השופט י' אלרון, בהסכמת השופטים א' גרוסקופף וג' כנפי-שטייניץ. הנימוק העיקרי לדחיית הערעור הוא שהוא אינו נופל בנסיבות חריגות המצדיקות התערבות בערעור, כגון סטייה מהותית ממדיניות הענישה המקובלת או עיוות דין משמעותי. המערער היה מעורב במעשה אלימות חמור בו תקף את המתלונן מספר רב של פעמים בסכין משוננת גדולה, תוך הפגנת אכזריות וזלזול בחיי אדם. ערכאת הערעור הדגישה את חומרת העבירה ואת הצורך לקיים מדיניות ענישה תקיפה בעבירות אלימות של חבלה בנסיבות מחמירות. חרף תבונתו הנמוכה של המערער, נקבע כי הוא מבין את מעשיו ויודע להבחין בין טוב לרע. בית המשפט המחוזי כבר נתן דעתו לגורמים אלה בכך שהפחית את עונשו באופן שולי בשל "נכות מסוימת". עם זאת, התנהגותו הפזיזה של המערער ועברו הפלילי הקודם, שכלל החזקת סכין, הצדיקו עוד יותר את העונש. העונש הקיים נתפס כמקל, בהתחשב בחומרת התקיפה. בפסק הדין נקבע כי החלטת בית המשפט המחוזי הייתה מאוזנת, בהתחשב בחומרת העבירה ובנסיבותיו האישיות של המערער, ולפיכך לא ראה סיבה מוצדקת לשנות את התוצאה העונשית.